חופשת סקי משפחתית באנדורה- פורים 2014

חופשת סקי משפחתית באנדורה


אנחנו משפחה הכוללת אבא ואמא גולשים עצמאיים, ילדה בת עשר וחצי וילד בן שבע וחצי. השנה כמו בכל שנה בחמשת השנים האחרונות יצאנו לחופשת סקי משפחתית בפורים עם קבוצת ההדרכה בעברית. לפני שהצטרפנו לקבוצות האלה, גלשנו באופן עצמאי (זה אכן יותר זול וגמיש), אבל מהר מאוד הבנו שעל מנת שכולם יהנו ובעיקר שהילדים שלנו יאהבו סקי, זה צריך להיות אחרת. עבורנו זה ללא ספק לבנתיים עד שהילדים יגדלו, הסידור הנכון ביותר.
"תודות" ללוח השנה העברי, פורים חל השנה ב-16 למרץ (דוגמא לחוסר גמישות של הקבוצות האלה, אני הייתי נוסעת בשבוע האחרון של פברואר ובטח ובטח שלא לאנדורה). כל כך מאוחר לתוך העונה, ההצעה של פינגווין הייתה בעלת פוטנציאל הסיכון (מבחינת גלישה) הנמוך ביותר . האתר Grandvallira גבוה מספיק והייתה לו היסטוריית שלג טובה. למרות זו חששנו, כי גלשנו באנדורה לפני אחת עשרה שנה ולא זכרנו את האתר לטובה (בדיעבד יכול להיות שלא גלשנו בGrandvallira ). אני כבר הורסת את הסוף- החופשה הייתה נהדרת וללא ספק נשקול לחזור באותה המתכונת לאותו האתר (כן, כן) עם פינגווין גם בשנה הבאה.

החופשה הזו מבחינתו היא עם אוריינטציה לילדים ומנקודת המבט הזאת, אני כותבת את הכתבה. מצד שני, אנחנו אוהבים סקי טוב ועוד יותר אוכל טוב, כך שתקבלו פירוט גם מההתרשמויות שלנו בתחומים אלה. אני מסייגת ואומרת מראש, כל התיאורים כאן הם של החוויה הפרטית שלנו. הילדים שלנו כבר גדולים ועצמאיים וזה מקל מאוד על הכל.

יצאנו לדרך- מנתב"ג ועד למלון

כאמור זו השנה החמישית שלנו עם קבוצות ההדרכה בעברית, או כמו שיש הקוראים להן קייטנות הסקי. ידענו מחברים שנסעו עם הקבוצה הזו של פינגווין בשנה שעברה, שהארגון של הקבוצה מופתי. שמחנו מאוד לגלות כבר בארץ טרם היציאה לחופשה שהם צדקו. פינגווין התגלו כמקצועיים מאוד.
מספר שבועות לפני היציאה לחופשה, התחלנו לקבל מיילים מפורטים לגבי החופשה. עם הוראות מדוייקות שעזרו לנו מאוד ביום ההגעה.
הטיסה הייתה טיסת שכר (ואם לא אז הרגישה כך) של חברת Vueling לברצלונה . הטיסה כללה העברה בלבד, ללא ארוחות, שתיה כריות או שמיכות (הילדים אמרו שזה מטוס אוטובוס). כמו שציינתי, הכל היה כתוב בצורה מפורטת מאוד במיילים המקדימים ולפיכך נערכנו בהתאם. מיד עם הנחיתה באולם מקבלי הפנים, חיכו לנו שני נציגי החברה, אופיר ויותם. הם ווידאו שכולם הגיעו וכיוונו אותנו באופן מסודר לאוטובוסים שלנו. לא לפני שאפשרו לכולם לבקר בשרותים ולהצטייד במזון ושתיה לקראת הנסיעה. מה שאפיין את החופשה לאורך כל הדרך, הסדר והעמידה בזמנים, התחיל כבר כאן. ועם זאת, הכל היה נעים ורגוע.
הנסיעה עצמה נחלקת לדרך ראשית מהירה ודרך מפותלת והררית. ההפסקה מתבצעת בדיוק לפני הכניסה לדרך ההררית. ההפסקה הייתה בפונדק דרכים. האוכל בו בינוני נמוך, והבעיה העיקרית היא שהוא לא ערוך לקלוט שני אוטובוסים ולשחרר אותם בזמן קצר מאוד יחסית. מצד שני, אפשר להביא אוכל ושתיה מהבית או משדה התעופה ולאכול שם. כך שאם מצטיידים מראש אין בעיה. אין מה לומר, המקום מבאס, עם זאת, בדרך חזרה הבנו (כמו שואפיר אמר מראש בהלוך), שזה בעצם המקום ההגיוני היחיד שניתן לעצור בו. יאמר לזכותם, השירותים נקיים. ההמלצה שלנו, להגיע מצויידים במזון ושתיה ולהמנע מהעומס בקופות (אנחנו לא עשינו זאת אך פעם הבאה בוודאות אדאג לזה).
באוטובוס, לאחר קבלת הפנים, קיבלנו הסברים קצרים על אנדורה, רקע על האתר ועל המלון. קיבלנו (וזו הפעם הראשונה שזה קרה לנו) מעטפות מסודרות עם הסקי פס וצמידי הקבוצה (שמשמשים את האורחים מהקבוצה בבר ובספא). התבקשנו לוודא השסקי פס שקיבלנו מתאימים להרכב המשפחתי שלנו (כך שאם הייתה בעיה, היה אפשר לפתור הכל עוד לפני תחילת היום הראשון של הגלישה). אופיר הסביר את ההתנהלות מרגע הגעת האוטובס למלון ועד ארוחת הערב. הכל היה ברור והתנהל חלק.
כשהגענו למלון פעלנו לפי בקשתו והוראותיו של אופיר (כשכבר בארץ בעקבות המייל שקיבלנו ארזתי את מגפי הסקי שלנו ואת גרבי הסקי של הילדים ואת הוואוצ'ר של ההשכרה בצורה שליפה, כך שיכולנו לגשת לחנות הסקי עוד לפני הצ'ק אין למלון) ופנינו מיד להשכרת הציוד.
את הסקי שכרנו בחנות הציוד שבמלון. זה נח מאוד. החנות נמצאת בקומת הלובי, והילדים כבר השתמשו בצמידים שלהם ושתו מיים ומיץ בזמן שאנחנו עמדנו בתור. החנות הייתה מסודרת ומהתרשמות שלנו העובדים בה היו יעילים מאוד ואדיבים מאוד. היינו בין הראשונים בתור כך, שסיימנו השכרת ציוד, צ'ק אין, מקלחות לכולנו ופירוק המזוודות עוד לפני שש וחצי (זמן התכנסות הקבוצה למפגש קבלת פנים והסברים). מבחינתנו זה הישג רציני ועל כך פינגוויון קיבלו מאיתנו ציון גבוה מאוד (בדרך כלל התהליך הזה מתארך מאוד, סיוטי בכל מובן וקשה לכולנו).


המלון

מלון PioletsPark&Spa
המלון נמצא בעיירה Soldeu במתחם הסקי Grandvallira באנדורה. זהו מלון ברמת 4 כוכבים (של אנדורה). הוא ממוקם כ 400 מטר מהגונדולה של העיירה (באתר כתוב פחות). המלון במיקום נח בעיירה אם כי לא במרכזה. זה לא מפריע בכלל, במרחק דקה הליכה יש סופר ובית מרקחת (נראה לי שרוב העיירה מסתכמת ברחוב של המלון).
החדרים במלון גדולים ומרווחים, יש ארונות גדולים יחסית והרבה מקום הם נקיים (למרות שיום אחד שכחו לפנות לנו פח אחד). עם זאת, החדרים מתחוזקים ברמה בינונית (למשל הכפתןר של מיכל ההדחה בשרותים שלנו היה קצת שבור, פח אחד היה שבור). לחדרים שלנו הייתה מרפסת עם נוף מדהים וכייפי למסלולים. יש חדרים עם דלת מקשרת (שני חדרים זהים עם מבואת כניסה משותפת. כאשר לכל חדר דלת משלו והוא עומד בפני עצמו), חדרי משפחה (שהם חלל אחד עם מקלחת אחת וחדר שירותים אחד) וחדרים זוגיים רגילים. התמחור בהתאם.
במלון בריכה וג'קוזי פנימיים וחיצוניים ושתי סאונות (חמאם וסאונה יבשה), אפשר להזמין טיפולים בספא.הכניסה למתחם הבריכות והג'קוזי היה חינם לחברי הקבוצה. כולם צריכים שם כובע ים גם בנים וגברים, היות וכבר נתקלתי בתופעה בעבר אנחנו היינו מצויידים. מי שלא, נאלץ לקנות כובע ביורו וחצי. במלון חדר משחקים נחמד מאוד. הכולל ג'ימבורי שבו שיחקו אפילו בני העשר+, WII ואזור של יצירה. אנחנו היינו עם קבוצת סקי בעברית אז הילדים שלנו היו תחת השגחת מפעילות חברתיות ישראליות , נוי וענבר שהיו חביבות ואדיבות והילדים אהבו אותן. היו במקום גם שלושה עובדים מקומיים.
בקומת החניון יש חדר סקי עם מעט ספסלים, אך התחלופה הייתה מהירה ולא הייתה בעיה. בלוקרים לא היה חימום. בשבוע שאנחנו היינו היה חם מאוד (רוב השבוע היה מעל עשר מעלות. ביום חמישי הטמפרטורה הגיעה לעשרים ואחת מעלות בצהריים- לפחות לפי השלט האלקטרוני ליד הרכבלים) ולא היה צורך. הבנו שבמקרים אחרים עולים עם הנעליים לחדר (כמובן שלא נועלים אותן, אלא סוחבים) ואז הן מתחממות מהרדיאטורים. למי שמעוניין יש אפשרות לשכור תאים בגונדולה (עם חימום) בעלות של כחמישים יורו לשבוע (בעינינו זה היה מיותר).
למלון יש שני וואנים שיוצאים בכל בוקר לגונדולה ובחזרה (עד השעה עשר). ההסעה יוצאת מחניון המלון (המקום בו ממוקם חדר הסקי), בתדירות גבוהה מאוד (נסיעה של שתי דק). בבוקר יש גם תגבור של פינגווין להסעות מבוגרים שרוצים לצאת מוקדם וצריכים להגיע לשיעורים. הוואן משרת את כל אורחי המלון אבל העומס שלהם מתחיל רק בתשע וחצי. אנחנו יוצאים מאוחר ובדרך כלל היינו אחרונים על הוואן של פינגווין ברבע לעשר (הם חוסכים למבוגרים את התור של אורחי המלון). בחזרה ההסעה מתחילה באופן רשמי בשתיים וחצי (למרות שאורחים אחרים אמרו לנו שאפילו בשתיים הייתה הסעה) ועד חמש, בתדירות של בערך כל חמש דק (לפי אותה שיטה). התחנה נמצאת ביציאה מהגונדולה. אין שלט, אבל רואים את הוואנים מגיעים. עומדים כעשרה מטרים מתחת לתחנת האוטובוס ממש בקצה הגגון של הכניסה. זהו שירות יעיל מאוד ונח מאוד.
האוכל במלון היה בסדר עד בסדר מינוס. תמיד מצאנו משהו שטעים לנו. הפיצות היו טעימות מאוד. הדגים גם. הבעיה שהאוכל היה מלוח. מצאנו פיתרון וביקשנו מהטבח שעל הפלאנצ'ה לא להמליח לנו הדגים והבשר. היו ירקות טריים בכל בוקר ובכל ערב. ביום האחרון הלחם לא היה טרי ("התפשרנו" על קרואסון). יש מכונות לקפה ולשוקו ומכונת מיצים. יש יוגורטים במקרר שנמצא בצידו הימני של חדר האוכל (אנחנו ישבנו בצד שמאל ולקח לילדים יומיים למצוא אותם). ליד עמדת הקורנפלקס הייתה אבקה להכנת שוקו קר.
אתר המלון:http://www.ahotels.com/en/hotels/piolets-park-spa/location
כתובת:
Carretera General, s/n
AD100 Soldeu
Principality of Andorra
מייל:pioletspark@ahotels.com
טלפון:
787 871 376 +

ההדרכות לילדים- להיות עם ולהרגיש בלי

כאמור, זו השנה החמישית שאנו נוסעים עם קבוצות ההדרכה בעברית. הסיבה העיקרית היא שהילדים בשמיים במסגרות האלו. הילדים מעדיפים להיות בחברת ילדים ישראליים בגילם ובעקבות הניסיון המר שהיה לנו (אומנם לפני חמש שנים כשהגדולה עוד הייתה בגן) עם הדרכה מקומית, אין מצב שאנחנו או הילדים נשקול את האופציה הזו שוב (אנחנו מוציאים מהכלל שנתיים שבהם הקטן שלנו היה בגן והוא גלש במסגרת הקבוצה של סקי טריפ בהדרכה מקומית אבל בלויווי המפעילה החברתית הישראלית).
הדרכת הילדים בעברית בקבוצה היא עד גיל 12-13 בלבד (בני נוער ומבוגרים שהיו מעוניינים בכך נרשמו להדרכה מקומית באנגלית). בקבוצה היו 38 ילדים בגילאים אלה, שהתחלקו ל-7 קבוצות: קבוצת הקטנטנים (3 ילדים בני 5+-), 3 קבוצות מתחילים, 2 קבוצות של שבוע שני-שלישי וקבוצת מתקדמים. בכל קבוצה היו כ-5-6 ילדים.השיבוץ היה תוך ניסיון לשמור על הומוגניות בגיל וברמת הגלישה. עם זאת, לנו לא היה כזה מזל השנה והקטן שובץ לקבוצה לא כל כך הומוגנית מבחינת הגיל אך כן מבחינת הרמה. הוא היה הקטן ביותר (שבע וחצי) כשהילדה הבאה אחריו הייתה בת עשר והגדולה ביותר בת 12. אין ספק שזה הקשה עליו כי הוא היה קטן יותר, קל יותר ואיטי יותר אבל הוא הסתדר מבחינה חברתית ונהנה מאוד. ראינו כמובן שיפור ברמת הגלישה וטל המדריך היה תמיד חייכן והראה רצון כן ודאג שירגיש טוב בקבוצה. מצד שני, לא ניתן היה לשבץ אותו לקבוצה עם ילדים בגילו, כי הם היו ממש מתחילים. לכן, הוא היה יחסית בעל הרבה יותר ניסיון משאר הילדים בקבוצה ובהתחלה זה בהחלט היווה אלמנט מעצים עבורו. הגדולה שובצה עם שני חברים. היא והחבר היו הצעירים ביותר והגדולה ביותר הייתה החברה שהיא בת שלוש עשרה. בקבוצה היו חמשת הילדים המתקדמים ביותר. רמת הגלישה שלהם הייתה פחות הומגנית אבל המדריך, אביתר, היה מקצועי ובעל ניסיון והצליח לקדם את כולם ולהתייחס לכל אחד באופן אינדיווידואלי וגם לכולם כקבוצה. אנחנו גלשנו איתם יום אחד מספר מסלולים והתרשמנו עמוקות מהיכולות של אביתר כמדריך. הקבוצה הזו הצליחה לכסות שטח גדול של האתר והגיעו עד PAS DE LA CASA.
הציוד נשאר בלוקר של המדריכים בגונדולה, כך שבבוקר הורדנו ילדים רק עם נעלי סקי וקסדות. דבר שזירז מאוד את היציאה בבקרים. בדרך כלל, עד תשע ועשרים כל הילדים כבר יצאו מהמלון והיו בדרך לעוד יום מוצלח.
לטובת מי שלא מכיר את הפורמט של קבוצות ההדרכה בעברית, הילדים נמצאים תחת השגחה ואחריות המפעילים הישראלים עד השעה חמש בערך. בבוקר "הזדכנו" על הילדים אצל המדריכים עד לסיום הגלישה. בסוף יום הגלישה, המדריכים מצידם "מזדכים" עליהם אצל המפעילה החברתית. שם הם מבלים עד חמש.כאמור, זו השנה החמישית שלנו בקבוצה כזו והילדים מכירים את הפורמט טוב מאוד. אנו מרשים להם גם לעלות לחדר ולהיות שם. בכל זאת, הם בילו כל יום עד השעה שש לפחות באזור הלובי ובחדר המשחקים.
הפורמט הזה מאפשר לנו ההורים לגלוש לבד ולהיות ביחד, בזמן איכות זוגי. אחר הצהריים אנחנו נחים, הולכים לספא או יושבים בבר עם חברים. כולם מרוצים וזו חופשה משפחתית נהדרת. העצמאות הזו שאנו מאפשרים לילדים במלון, היא רק לחופשת החורף. מתוך הנחה שיש במלון המון ישראלים, שכולם פחות או יותר מזהים כבר אחרי יום או יומיים את הילדים של הקבוצה ועוזרים להם כשצריך. אני מרגישה שהילדים מוגנים יחסית (במלונות בקיץ, אין מצב שהם יסתובבו כך לבדם).
הקבוצה
הקבוצה כללה כמאה נוסעים, מתוכם עשרה אנשי צוות (מדריכים ומפעילות חברתיות). האנשים בקבוצה נעימים מאוד וזו הייתה התחושה הכללית שליוותה אותנו כל החופשה הזו (לחלקם זאת כבר החופשה השנייה באנדורה עם הילדים). היינו מיעוט בהרכב משפחתי מלא – הרוב היה של הורה וילד עד שלושה ילדים (כמובן שלרוב אבות עם ילדיהם). כאמור, ההדרכה בעברית היא רק לילדים עד גיל 12. בני הנוער המעטים שהיו הצטרפו להדרכה המקומית וממה ששמעתי היו מרוצים , וכך גם המבוגרים שנרשמו להדרכה מקומית.
יום אחד פינגווין ארגנו הסעה לעיר הבירה אנדורה לה וולה למטרת קניות. האוטובוס יצא בארבע וחצי וחזר בשמונה וחצי. לא נסענו כי זה לא היה רלוונטי לנו עם הילדים. מי שנסע היה מרוצה, לפי מה ששמעתי.
ביום האחרון הייתה תחזית לסופה והיציאה הוקדמה מחמש לארבע.לנו זה לא ממש הפריע, מראש ידענו שנגלוש עד שתיים וחצי. אנחנו קצת איטיים בהתארגנות ורצינו לצאת בנחת. אחרי שבוע גלישה ידענו שזה יספיק. אנחנו תמיד מעדיפים לסגור את היום האחרון מוקדם ולהחזיר את הילדים לפני שהם מתחילים "להשפך" לנו על ההר. כך גם הם חוזרים עם תחושה של "טעם של עווד" ומצפים מאוד לחופשה הבאה. אני משערת שאם הילדים היו גדולים יותר, היינו יוצאים לסקי כבר בשמונה בבוקר ומרוויחים השעה האבודה.
בנוסף, אנחנו חווינו פעם פקק בדרך משלדמינג למינכן ובילינו כחמש שעות באוטובוס. נכון, הפעם בסופו של דבר היה מזג אוויר נעים ולא היו פקקים, בניגוד לתחזית. אבל זו הייתה אחריות המארגנים להביא אותנו בזמן לשדה התעופה ועל התחזית אין להם יכולת השפעה. באופן כללי, אנו מעדיפים להמנע מחוויה כזו ולשבת עוד שעה בשדה עם סרט בטבלט מאשר עוד שעת גלישה.
האתר
באתר כ 200 הק"מ של מגוונים – אומנם חלקם מסלולים מפוצלים (כאלה שמתחילים במקומות שנונים ומתמזגים למסלול אחד), אך זה לא כל כך מורגש, גם למי שלא אוהב לחזור על אותו מסלול פעמיים. לגולשים מתחילים הייתי ממליצה במיוחד על האזור של El Tarter ולגולשים מתקדמים יותר על Pas de la Casa ו- Grau Roig. יש הרבה שלטים שמכוונים לאזור הגלישה השונים, כולל שמות המסלולים. ביומיים הראשונים היה קשה להתרגל לשיטת הסימון של המסלולים. הם מסמנים מסלולים בשמות ולא במספרים. מצד שני היה אפשר לאמוד את אורך המסלול כי הוא ממוספר ממספר גבוה עד אחד, כך שהיה לזה יתרון. לא הבנתי כל כך את שיטת הדרוג של רמות הקושי של המסלולים (הצבע). היו מסלולים שחורים ממש קלים ורחבים ומסלולים אדומים תלולים יותר (כל המסלולים כמעט באופן גורף היו רחבים ונוחים ולא עמוסים). נהנו מאוד מהגלישה באתר במיוחד אהבנו את מסלול DIRECTA 1 ו- 2. הילדים אהבו את DUC ו- OS.
לגבי התשתיות: באתר רוב של מעליות כיסא (בדר"כ ל-4).מעט כפתורים ושני חבלים (מן חבל על גלגלת שמושך אותך למעלה, די סיוט למבוגרים, ברמת המסוכן, לדעתי, לילדים). המעליות במהירות סבירה וגם התורים היו בסדר גמור, לרוב בכלל לא היו תורים. מסתבר, שלסוף עונה בכל זאת יש יתרונות. החיסרון המרכזי הוא שאין בכלל מעליות עם כיסוי מגן לרוח, שלא לדבר על חימומי ישבן כמו באוסטריה. השתמשנו בעיקר בגונדולה של סולדאו אך הילדים הקטנים השתמשו גם בזו של El Tarter (בשתיהן יש גם מעליות כיסא במקביל). אני חייבת לציין לטובה את העובדים במעליות, שתמיד היו בחוץ (ולא בבוטקה)וממש עבדו. הם היו מאוד נחמדים והגישו עזרה גם למי שלא צריך (למשל מישהו שעוזר לשים את המגלשיים בתא שמחוץ לגונדולה)הכל על מנת לזרז התורים. בגונדולה בבוקר, הם קיצרו תורים באופן משמעותי וכמעט לא יצאו גונדולות שאינן מלאות לגמרי.
יש סנואו פארק גדול מאוד ונחמד,למי שאוהב,באזור של El Tarter , לא ניסנו אבל ראינו מהרכבל. כן גלשנו בחצי צינור שממש לא היה מתוחזק וחבל, הוא יכול היה להיות כיף אמיתי. הילדים אהבו את מסלול הקרקס שמיועד לילדים עד גיל 12. הורים יכולים ללוות את הילדים. ביום הגלישה האחרון (שזה יום משפחות חרשנו אותו 4 פעמים).
באתר יש אפשרויות בילוי גם מעבר לסקי: כמו מזחלות ואופנועי שלג. מי שרצה אופיר הנציג של פינגווין סייע לו בהזמנה ותיאום.
יום אחד לקחנו שיעור פרטי עם מורה בריטי בשם קלווין (בבית הספר של סולדאו) אני ממליצה עליו מאוד.
מקלווין שמענו שהאתר ממש קוסמופוליטי ושגולשים בו בעיקר לא דוברי ספרדית (בריטים, רוסים, פולנים, שוודים ופינים, הרבה ישראלים) וכמובן שגם מקומיים וספרדיים.
העובדה הזאת, עזרה בתקשורת עם נותני השירות באתר, החל ממפעילי המעליות ובטח ובטח עם מלצרים במסעדות.

מסעדות על ההר
כאמור, האוכל אצלנו הוא חלק בלתי נפרד מהחופשה. אין כמו הפסקה באמצע היום, בתוך כל הלבן הזה עם אוכל טוב, בשבילנו זה פרמטר לא פחות חשוב בבחירת החופשה. באופן כללי האוכל על ההר היה טוב (למעט היום בו הילדים הכריחו אותנו לאכול במסעדה האהובה עליהם).
הנה מספר המלצות למסעדות הרים טובות:
1. המסעדה במלון Grau Roig
המסעדה נמצאת באזור Grau Roig. במלון Grau Roig. כשיורדים מהרכס, צריכים למשוך ימינה כמה שניתן מאחורי הרכבל הימני. שם ממוקם מלון בצבע חום עם ריבועים לבנים שעליהם איקסים אדומים על הקיר.
זוהי לא מסעדת הרים רגילה וזוג אוכל שם בכ40 יורו. משך הארוחה כשעה. האוכל היה מעולה ביותר.
אנחנו אכלנו מדליוני פילה ותבשיל זנב (אך לא כמו שמקבלים בדרום תל אביב, זו מנה מעוצבת. הפירה מעוצב ברינג ועליו בשכבה שניה מדוייקת מאוד, התבשיל. דווקא הברדק בצלחת של דרום תל אביב, יותר הולם את המנה הזאת לדעתנו). החברים אכלו מרק נוסח אנדורה, שהיה יותר תבשילי ממרק ונהנו מאוד ולזניה בנוסח אנדורה שהייתה מצויינת.
חזרנו לשם שוב ביום הגלישה הלפני אחרון ואכלנו פונדו בשר מעולה, שהגיע עם צ'יפס טוב וסלט. חשבנו שנתגלגל בחזרה למטה במקום לגלוש, אך התבדנו. זה לא ממש ישב עלינו. את הפונדו לוקח כעשרים דק' להכין, אין לנו מושג למה (חתיכות בשר חי עם שמן רותח). האנשים שישבו בשולחן לידנו הזמינו מרק בצל ופונדו גבינה ונראו מאוד מרוצים.
יש שם קינוחים טובים מאוד, את חלקם לוקח גם כעשרים דק' להכין והם ממליצים להזמין אותם מראש. בפעם הראשונה לא ידענו ולכן הזמנו רביולי מנגו ופנקוטה, שמוכנים במקום. מאוד נהנו. בפעם השניה הזמנו שוקולד עם תאנים (זה מה שרצינו בפעם הראשונה ולא היה לנו זמן), זו מנה טובה מאוד לאוהבי השוקולד, עד עכשיו צא ברור לנו מה לוקח זמן בהכנת המנה הזו.
ממליצה בחום.
SKI RESORT GRANDVALIRA
GRAU ROIG SECTOR
AD200 PRINCIPALITY OF ANDORRA
Tel: (00376) 75 55 56

http://www.hotelgrauroig.com/

2. מסעדת La Trattoria PASTA The VOUI הינה מסעדת הרים עם אווירה איטלקית.
זוהי מסעדה איטלקית שנמצאת באזור El Tarter . הפיצות שם מעולות. הפסטות והקינוחים פחות מוצלחים. אכלנו פסטה ברוטב פסטו שהיה טוב אבל לא מדהים. הפיצה הייתה עם נקניק והייתה מעולה. גם הפיצה עם העגבניות הייתה מצויינת. לזוג לא רעב פיצה אחת עשויה להספיק. אנחנו אכלנו פיצה ופסטה (בדרך כלל אנחנו אוכלים קצת יותר מאחרים שאנחנו גולשים איתם). החיסרון, השירותים נמצאים שתי קומות למטה. ממליצה לרדת לשירותים לפני העליה למסעדה ושוב כשיוצאים, כך יש לרדת רק קומה אחת.
למי שמחפש אוכל טוב ושקט זה המקום.(המלצר אמר שניתן גם להגיע בערב בהזמנות מיוחדת.)
השירות היה מעולה ויחסית מהיר.
הדף של המסעדה באתר של
http://www.grandvalira.com/en/restaurant-la-trattoria

Restaurant: Trattoria Pasta Vuoi
Sector: El Tarter
Service: A la carte
Cuisine type: Italian cuisine
Opening hours: Monday to Sunday 12.00 p.m. to 3.30 p.m.
מתחת למסעדה הזו (בקומת הכניסה) הייתה המסעדה שהילדים קראו לה המסעדה של הקרקס (אולי כי היא קרובה יחסית למסלול הקרקס). זו מסעדת מזון מהיר. הילדים אכלו שם ארוחת ילדים (menu circus) בשמונה וחצי יורו שכללה נאגטס צ'יפס שתיה ומברשת שיניים. כמו שציינתי, כשהילדים אילצו אותנו לאכול שם, לא ניקדנו אותה בציון טוב. אנחנו אכלנו עיסקית המבורגר רוייאל, ההמבורגר היה טעים אבל קר והלחמניה לא ממש טריה. הילדים מצד שני מאוד נהנו שם.

3. מסעדת Coll Blanc Panoramic
המסעדה היא מרשת KSB, שעליה המליץ לנו אופיר הנציג של פינגוין שמתגורר כבר מספר שנים במקום. היא נמצאת באזור Pas De La Casa . היא ממוקמת כמעט בנקודה הגבוהה ביותר בPas De La Casa בגובה של 2500 . המנה של עגול ומאפשר תצפית של 360 מעלות (הילדים קראו למסעדה הזו שלוש מאות שישים). ביקרנו בה פעמיים. בפעם הראשונה אכלנו לזניה תרד בהמלצת המלצר. זו לזניה חלבית עם תרד וגבינת בושה (גבינה בשלה). המנה מכובדת מאוד וזוג רגיל שאוכל ארוחה צנועה בצהריים בסקי יכול בקלות לחלוק אותה (אנחנו כמובן ממש לא חלקנו ונהנו כל אחת ממנתו), חבר שלנו אכל נקניקיה (שמגיעה מברצולנה, לטענת המלצר) והיה מרוצה לא פחות. הבנו שגם הקונפי ברווז טעים אבל לא טעמנו.
בביקור השני עצרנו שם לשוקו עם קצפת. השוקו היה מעולה. על סף השוקולטה. הנוף היה מדהים והעצירה מבורכת.
כמובן שהשרותים נמצאים בקומה למטה.
טלפון: 195 759 376+
איך להגיע: עולים על רכבל הכסאות שמוביל לנקודה הגבוהה ביותר ברכס. אי אפשר לפספס את המבנה העגול עם הגג הכתום והאנטנה הכתומה.

יש גם סניף של הרשת בכפר עצמו למטה. שם יש אפרה סקי שהוא פאב בין שבע בערב לשלוש בבוקר. המסעדה בכפר היא מסעדת גריל שפתוחה משבע בערב עד שתיים בבוקר. לא ניסינו אבל כאמור, מי שהמליץ לנו מתגורר באזור, כך שאני סומכת על המלצתו. טלפון 453 856 376+
KSB
Placa Dela Vaquers- PAS DE LA CASA
ANDORRA


לסיכום,
כמו שניתן להבין אנחנו מאוד נהנו מהחופשה הזו. הכל תיקתק וזרם והנציגים של פינגווין במקום, סייעו עזרו ופתרו בעיות עם עלו, הכל בנועם. היינו מרוצים מאוד מההדרכה בעברית וזו הרי הסיבה היחידה והעיקרית שבגללה אנחנו בכלל נוסעים עם הקבוצות האלה. גם הבעיות והחריקות הקטנות שהיו עם פערי הגילאים בקבוצה של הקטן, נפתרו לבסוף בתוך הקבוצה מול המדריך (עד כמה שניתן). כולנו במשפחה היינו מרוצים וזה המדד שלנו להצלחת החופשה. יום הגלישה המשפחתי היה כייפי במיוחד, למרות הסופה שפקדה אותנו והברד שתקף אותנו בשעות האחרונות. הבר החופשי של פינגווין היה כייפי אבל אנחנו באופן אישי היינו מחליפים הקולות והפנטות בפרי. דבר נוסף שאולי הייתי משנה, למרות שלילדים שלי זה כבר פחות רלוונטי. בקבוצות האחרות שהיינו בהם, המפעילות החברתיות עשו את כל ההפעלות בין שלוש וחצי לחמש. למשל, הכנת איש דשא, יום איפור, יצירות ויום מתוק. כאן לא הייתה אפשרות לעשות היצירות האלה בחדר המשחקים (הייתה הקפדה יתרה על ניקיון) ולכן אם היו הפעלות הן היו בשמונה אחרי ארוחת הערב. בעיני זה כבר מאוחר אפילו לילדים בגילאים של הילדים שלנו, שאחרי יום גלישה והשתוללות במשחקיה ובבריכה, זקוקים לשעות השינה. מצד שני, חדר המשחקים היה מאובזר מאוד ולא היה צורך (לפחות לילדים שלנו, ולכן גם פחות רלוונטי להם) בהפעלות האלה. הם הפעילו עצמם יפה מאוד, וכרגיל הינו צריכים להציב שעת גג לשהייה בחדר המשחקים, כדי שיעלו להתרחץ ולהתארגן בזמן לארוחת ערב (אצלינו זה בין שש לשש וחצי).
דבר אחרון ששכחתי לציין, גלשנו בשרב אמיתי. יום אחד הטמפרטורה נסקה לעשרים ואחת מעלות צלסיוס (כן כן מעל האפס, ולא, לא בצל). לכן, מאוד נהנו ולא הפריע כמעט בכלל החסרון של הרכבלים. ביום האחרון כשירד ברד ושלג, היה מאוד לא נעים על הרכבלים. מבחינתנו זה שיקול אם כי לקראת סוף רשימת הבעד ונגד.



אהבת? הנה ההזדמנות שלך לפרגן

רוצה לעקוב אחר הבלוג של mandi a?

הפוסט הבא ›
12 יום בבלגיה קיץ 2013
12 יום בבלגיה קיץ 2013
מתוך הבלוג של mandi a
07-06-2014
קרא מאוחר יותר
לכל הפוסטים של mandi a »

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הודעות מהפורומים על סולדו (גראנד ואלירה)

תמונת המשתמש
היי! רוצה להתייעץ לגבי סולדו (גראנד ואלירה)? פשוט שואלים פה והחברים מהפורום ישמחו לענות לך :)
סגור
×