מאיירהופן וזאלבאך: וידויו של מכור לסקי

הנה וידויו של מכור לשלג, מחופשה משולבת בשני אתרים באוסטריה - מאיירהופן, המפורסם והאהוב, יחד עם עוד כמה ימים בזאלבאך. כל מי שמכיר את התחושה הזו, של החזרה לגלישה והאדרנלין, יזדהה בקלות עם הדברים והסיפור. למרות הסיום, המריר מעט, של החופשה, היא מוכתרת כמוצלחת

חנן איל ודקר מילוא
תמונה ראשית עבור: מאיירהופן וזאלבאך: וידויו של מכור לסקי - תמונת קאבר
צילום: נאור שקד

בכתבה זו:

קיצור תולדותי בסקי

אז זהו, אני מודה, אני מכור ל"לבן". לא במובן השלילי, אני פשוט אוהב את השלג. בצעירותי נחשפתי לספורט החורף המופלא הזה, כשקרובי לקחו אותי לנווה אטיב ותוך כשעה למדתי לגלוש. נכון שבהתחלה זה על ידי קריאת "פיצה" – סימן להצבת המחליקיים בצורת משולש פיצה כדי להאט או לעצור ואחר כך קריאת "פאראלל" - למצב גלישה, אבל די מהר קולטים את העניין ומתחילים להתמקצע. הקטע המתסכל הוא, כמובן, ההמתנה האין סופית לרכבלים, אך מרגע שאתה גולש (או לפחות מנסה) - הכל נשכח. החרמון עשוי להיות גם מסחטה של כספים ולכן די מהר מתייאשים.

לאחר כ-20 שנה של פרידה, חזרתי לספורט המדהים הזה, כשחברים הזמינו אותי לחופשה באנדורה, מדינה קטנה של 60 אלף תושבים, על גבול ספרד וצרפת. כמו ברכיבה על אופניים, כל התנועות חוזרות ודי מהר הפגנתי שליטה. לומדים שישנם סוגים שונים של קושי במסלולים – ירוק למתחילים, עם שפוע מאד מתון, לאחריו כחול, שהוא קצת יותר קשה. בהמשך - אדום, שכבר מתחיל להיות די תלול והמסלול השחור, המפחיד, שמתקרב ל-80 מעלות.

העיקר בחופשת הסקי זה מה שנקרא "אפרה-סקי". זהו שלב, בו כל הגוף תשוש מהגלישה של אותו יום, וזה בדיוק הזמן להכנס לאחד מהפאבים, ההומים אדם, ו"לאבד את הראש" עם הבירות והמשקאות המקומיים. בשלב הזה, אינך מבדיל בין שותפיך לסקי, לתיירים או בין אנשים מבוגרים או צעירים – כולם חוגגים, שיכורים, רוקדים וקופצים ללא הכרה. באנדורה היה יום אחד, שחזרנו ובקושי מצאנו את המלון. כך היום מתמלא בגלישה, המתחילה בסביבות 9:00 עם הפסקת צהריים חטופה, ומסתיים לאחר מסיבות הדיסקו, שמתחילות ב-23:00 ונגמרות עם הנץ החמה.

מרגע שנדבק בי חיידק הסקי, הוא לא מרפה. כך מצאתי את עצמי מתכנן את חופשת הסקי הבאה, ברגע שהסתיימה החופשה הנוכחית. בהמשך יצאתי לאתר שפינדל בצ'כיה ובשנה שלאחריה לאתר פאסו טונלה באיטליה ושוב לצ`כיה. הכל לפי מצב הכיס, אך העיקר ל"רפא" את הצורך למרחבים הלבנים, השקט והאדרנלין, שעובד שעות נוספות. הגולשים מצטיידים בביגוד טרמי, מעילים וכפפות והכל הופך עבודת אלילים למען השלג. האתרים נבדלים זה מזה באורכי המסלולים, כמות המעליות, השירותים מסביב והעיקר האוירה. ישנם פורומים באינטרנט (באתר שלג, למשל), המספקים המלצות והדרכה וכך ניתן גם לארגן חופשה עצמית, ללא סוכן נסיעות, כפי שנסעתי עד השנה.

על המדרון המושלג | © Himsl - Austrian National Tourist Office

השנה: מאיירהופן וזאלבאך

"השנה אתה נוסע לטוב ביותר", כך הבטיח לי חברי דקר, שפגש אותי בשדה התעופה בשנה שעברה, ביום בו טסתי לצ'כיה והוא לאוסטריה. ואכן, הוא עמד בדיבורו. סגרנו חופשה לעשרה ימים בשני אתרים באוסטריה. החבר'ה שלו כבר מבקרים באתר בשם מאיירהופן זו פעם חמישית ולכן הפעם החליטו לכלול אתר נוסף. הטילו עלי לחפש אתר למתקדמים, שיהיה במרחק לא גדול ממאיירהופן וזאת, כיומיים לפני הנסיעה. חיפוש זריז בפורום העלה את אתר זאלבאך, אך איפה ניתן לשריין שני לילות בהתראה כה קצרה? לבסוף, כשעה לפני היציאה לטיסה, מצאתי צימר נחמד וחמים, במחיר מציאה, במרחק 15 דקות נסיעה משערי האתר.

העליה למסלול הראשון, לאחר ששכרתי את ציוד הסקי, היא כמו התכוננות לצניחה חופשית. אתה חוזר שוב בראש על הפעולות והדופק מאיץ לקראת הרגע המיוחל, שחיכית לו שנה שלמה. הגלישה התחילה בצורה זהירה ורגועה, כשלאט לאט מגבירים קצב ו"חותכים" פניות. במהלך היום הראשון, אחד החבר`ה, שדאג לעצמו ל"מערכת סטריאו" לזמן הגלישה, הכוללת אוזניות עוצמתיות התפורות בכובע צמר וחיבור מהודק לאייפון שלו, שכח את הכיס פתוח וכך צלל האייפון למעמקי השלג.

קצת השראה לטיולים שלך

כנראה שרוכבי האופניים, המטיילים באזור בימי הקיץ, יהנו כבר ממנו. האתר עצמו אין סופי ומרחבי השלג נפרשים, ככל ש"כובשים" פסגה אחרי פסגה. התורים ברכבלים מתקדמים מהר ועומק השלג מצויין כמו מזג האויר הנקי. יש לומר, שגם הבירה האוסטרית מעולה בטעמה וגורמת לגלישה לאחר ארוחת הצהריים לזרום בקלות רבה.

בכל בוקר אנו מתייצבים מאחורי הרכב השכור ו"עוזרים" לו להתגבר על הקרח החלקלק, בחניה ליד הצימר. הצימר עצמו מאוד מאובזר ונוח ובעיקר חם למדי, כך שאנו משאירים את דלת המרפסת פתוחה רוב הלילה. כך חולפים להם במהרה יומיים ואנו כבר מציבים ב-GPS את היעד הבא: מאיירהופן. כאן מתגלה בעיה קשה, כיוון שישנן שתי עיירות כאלה באוסטריה! כל אחת באזור אחר. כיוון שחברי כבר מכירים, אנו מחפשים עיירה קרובה וכך מנווטים בזהירות.

אתר הסקי של מאיירהופן | Mayrhofen ©

מגיעים למאיירהופן וחוזרים לגלוש

העיירה מאיירהופן אינה עיירה אוסטרית טיפוסית, היא כולה סובבת סביב הסקי והסנובורד. ממוקמת בעמק זילרטל, בגובה 600 מטרים, היא נהנית ממזג אויר נעים, יחסית לפסגות הסובבות אותה, שמגיעות ל-2,500 מטרים ומעלה. הרחוב הראשי מוצף בחנויות לממכר מזכרות לתיירי החורף, אך גם עשרות חנויות השכרה לציוד סקי ומכירה במחירים, שתראו רק באוסטריה.

בדקנו חלק מבתי הקפה, שמתגאים בעוגות הגבינה והשטרודל שלהם, המשתלבות להפליא בטעמו המיוחד של הקפה לסוגיו. המלון שלנו, מלון שטראוס, מורכב, למעשה, מארבעה מלונות מפוארים, המחוברים יחד לקומפלקס אחד גדול, המתהדר ב-4 כוכבים. בין שאר יתרונותיו, ניתן למנות את העובדה, שהוא ממוקם ליד המעלית הראשית להר "פנאקן", כך שאין צורך לצעוד עם הציוד על הגב. כמו כן, ליד המלון תמצאו את מתחם הספא הגדול, שמספק מרגוע בסוף יום מאומץ והמסעדה הענקית, המספקת אוכל איכותי ללא הגבלה.

אנו חוזרים לאותה השגרה של ארוחת בוקר מאוחרת, עליה על ציוד וגלישה עד לארוחת צהריים. לאחר מכן גולשים את הדרך חזרה לפאב התורן ל"אפרה סקי" מטורף ומקנחים במנוחה של שעתיים בספא (בלבוש אדם בלבד). או אז אנו מוכנים לארוחת ערב מעולה, בעלת ארבע מנות, שלאחריה בילויי הלילה: דיסקוטק, הופעות זמרים או בילוי בקניות למשפחה, שהשארנו בארץ.

הזמן הולך ואוזל במהירות, אנו עולים ביום השני להר "אהרון" ברכבל ענק, המכיל 160 איש ונוסע על כבל בודד. המסלולים ארוכים ותלולים ומספקים כר נרחב לתחרויות, תעלולים וגלישה בכייף. ישנם סוגי מעליות שונים: טי-בר, גונדולה עם 4 מושבים, גונדולה מחופה עם חימום במושבים ו"אוטובוסי הענק", שהזכרתי. גם הגולשים נבדלים זה מזה בשיטות הגלישה: סנובורד – לוח פיברגלס, אליו מוצמדות שתי הרגליים, סקי – שני מחליקיים וזוג מקלות, סנו – בלייד – מגלשיים קצרים מאד ללא מקלות, אופני גלישה – עם מחליקיים במקום גלגלים ואפילו כסא לגלישה עבור נכים חסרי רגליים הנתמכים על ידי מקלות, שבקצותיהם מחליקיים קטנים.

אנו מתוודעים לאנשים מכל העולם ולבליל השפות, שסובב אותנו. כמובן שפוגשים גם ישראלים כמונו, ש"מכורים" ויוצאים כל שנה לאתר אחר. כך יושבים כל ערב בלובי המלון, מחליפים חוויות ומתכננים תוכניות.

נוף הרים טיפוסי באלפים האוסטרים | Mayrhofen ©

סיום מתוק, אך קצת מריר

לצערי הרב, יום לפני סיום החופשה אני נופל בירידה מהרכבל ובקומי מסובב את הברך. לאחר מנוחה קצרה, אני לא מוותר וממשיך לגלוש. בבדיקה אצל רופא מקומי מסתבר, שאין שברים ומיד בסיומה אני ממשיך לגלוש, כי זה היום האחרון. דקר ואני מחליפים בינינו את הציוד ואני מתנסה בגלישה על סנובורד, בעוד הוא לומד לגלוש על סקי. באותו יום אני שוקע במעמקי השלג בנסותי לגלוש באזור "אוף-פיסט" – אזור מחוץ למסלול שלא עבר החלקה.

חוזרים לארץ מלאי חוויות וכבר מתכננים את החופשה הבאה. אני נאלץ לצלוע עם קביים, בשל קרע במיניסקוס כתוצאה מסיבוב הברך, אך הקושי בהחלט שווה את החופשה המעולה.

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

דילים למלונות פופולרים במאיירהופן

בשיתוף הוטלס קומביינד

הזמנת חופשה למאיירהופן

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×